ברוכים הבאים לבלוג שלנו!

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה.

שימו לב שבתחתית העמוד נמצא כפתור לכתבות קודמות.

לחצו עליו על מנת לראות את המשך העבודה!

תהנו :]

- אופיר סנדובסקי, שי מסלטון, עומרי קדמון - 

משימה ראשונה - עבודת חקר

עבודת חקר בביולוגיה
משימה ראשונה

מגישים: אופיר סנדובסקי, שי מסלטון ועומרי קדמון

עבודת חקר בביולוגיה - משימה ראשונה

תאריך הגשה: 7/6/2013
חט"ב גוונים ראש העין

מוגש לענת בן נון



1. מהי כימיה ומהו תהליך כימי?

כימיה – מדע החומר והשינויים המתחוללים בו.

בכימיה חוקרים אטומים, מולקולות, גבישים וצברים אחרים של חומר.

תהליך כימי – תהליך של ניתוק קשרים קיימים בין האטומים ויצירת קשרים חדשים.
נחוצה אנרגיה להפעלת התהליך הכימי.



2. תמונות בנושא כימיה

 

3. שלושה תהלכים כימיים אשר מוכרים לנו:

- קיסם עומם וחמצן.

- חלודה.
- סטיקלייט (מקל זוהר).

4. תהליכים כימיים אשר היינו מעונייני לחקור: 

1.      השפעת דלילות החמצן על מנוע של מטוס מסוג ססנה 172.

2.      השפעת רמות pH שונות על עצם / קליפת ביצה.

3.      השפעת חומץ על צמחים.

4.      השפעת סוג הנקניק על קצב גידול החיידקים בטמפרטורה X

5.      גידול חיידקים במקומות שונים על מצע גידול.

היינו מעוניינים לחקור תפועות אלו מכיוון שאנו מעוניינים לבדוק את ההשפעות של התהליכים הכימיים האלו ואת השפעתם. הדוגמאות מעניינות אותנו מכיוון שתוצאות הניסויים אינן ברורות והן יכולות להיות מפתיעות ומעניינות לחקירה.
זוהי הזדמנות נהדרת לעשות ניסויים על חפצים יומיומיים אשר מוכרים לנו. התהליכים הללו מעניינים אותנו והתוצאות מסתוריות ואינן ברורות מראש.

שאלת החקר 

השפעת סוג הנקניק על קצב גידול החיידקים בטמפרטורה של X ( בממוצע 30 מעלות) מעלות צלזיוס

- עבודת חקר בביולגיה -  

- מוגש לענת בן נון - 

- אופיר סנדובסקי, שי מסלטון ועומרי קדמון - 

תכנון החקר

בעיה (שאלת החקר) - 

השפעת סוג הנקניק (פסטרמה / סלמי) על קצב גידול החיידקים בטמפרטורה X (בממוצע 30 מעלות, תנאים זהים) מעלות צלזיוס

השערה - אנו משערים שעל הפסטרמה ייתפתחו יותר מושבות של חיידקים והן יהיו גדולות יותר מהמושבות על הסלמי.

תכנון שיטת המחקר (ניסוי) - אנו ניקח צלחות פטרי עם מצע לגידול חיידקים. נחתוך מכל סוג נקניק 2 חתיכות בגודל של 1.5X1.5 ס"מ לערך. נציב כל חתיכה בצלחת פטרי נפרדת.

נשאיר צלחת אחת ריקה כקבוצת בקרה. (*הערה - כל הצלחות אטומות בנייר פארפילם ונפתחו בצמוד לאש כך שהמשטח  הוא סטרילי ולא התפתחו מושבות מן האוויר או מגורמים שונים)

נניח את הצלחות במקום יבש בקרבת חלון. 

בכל שלושה ימים נבוא לתעד את מספר המושבות וגודלן בטבלה.

בסוף הניסוי נצפה במיקרוסקופ בחיידקים שגדלו.

נאסוף את כל התוצאות, נרשום דו"ח ניסוי מלווה בתמונות ונחבר כרזה...

תכנון הניסוי

כלים וחומרים - 

* 5 צלחות פטרי עם מצע לגידול חיידקים

* מצע לגידול חיידקים (מצע גידול אשר מתקשה ומאפשר גידול של מושבות חיידקים ומספק להם במה להאיחז ומזון. פתחנו את הצלחת באופן סטרילי  כך שלא גדלו מושבות שמקורן באוויר או במשהו אחר)

* 50 גרם סלמי טבעי

* 50 גרם פסטרמה קלאסית

* סכין לחיתוך הנקניקים

* נייר פאראפילם (לאיטום צלחות הפטרי לאחר פתיחתן)

* גזייה (לשמירת הסטריליות בעת פתיחת הצלחת הפטרית)

* מחט עיקור (בה השתמשנו לקחת חתיכה מן החיידקים לבדיקה במיקרוסקופ)

* מיקרוסקופ (לצפייה בחיידקים, לא חובה לניסוי אך התעניינו)

* זכוכית נושא (לצפייה במיקרוסקופ)

* יוד (הנוזל על זכוכית הנושא)

* כפפות לשמירה  על סטריליות

* מצלמה, דפים, עטים - לתיעוד הניסוי

מהלך הניסוי - 

את הניסוי ערכנו במעבדה בתנאים סטריליים ככל האפשר. חבשנו כפפות, והשתמשנו בגזייה בעת פתיחת הצלחת הפטרית. 

הכנו את 5 הצלחות הדרושות. חתכנו מכל סוג נקניק 2 חתיכות בגודל זהה של 1.5X1.5 ס"מ. בכל צלחת שמנו חתיכת נקניק אחת וסגרנו מיד. בסופו של דבר התקבלו: 2 צלחות עם פסטרמה ו-2 צלחות עם סלמי. צלחת אחת השארנו כקבוצת בקרה. ולכל נקניק הייתה קבוצת חזרה.

את הצלחות הצבנו בחדר יבש בסמוך לחלון והמתנו כ-3 ימים. כעבור 3 ימים רשמנו את מספר המושבות שגדלו וגודלן על כל נקניק. בחלוף עוד 3 ימים, חזרנו על התהליך והפעם גם בדקנו את החיידיקים אשר גדלו במיקרוסקופ. החיידקים חיו וזזו.

לאחר התיעודים והניטורים של התוצאות סיכמנו את הכל לטבלה (נמצאת בדו"ח הניסוי).

במשך התהליך הקפדנו על שלושה שלבים חשובים: חזרה, בקרה ובידוד משתנים (הקפדנו שהתנאים שבהם נשמרו הנקניקים יהיו זהים, באותה טמפרטורה אחד ליד השני. תאריך התפוגה היה זהה)

הדרך למדידת תוצאות -

הדרך שלנו למדידת תוצאות היא לפי העין. נתעד את מספר המושבות וגודלן על פי התבוננות בצלחת. את המסקנות שלנו נסיק ממספר המושבות וגודלן על כל נקניק. נשווה לקבוצת החזרה של הניסוי, נרשום תוצאות ונסיק מסקנות. נספור את מושבות החיידקים ונשווה את גודלן.

תקציר הניסוי

שאלת החקר שלנו היא:

השפעת סוגי נקניק שונים על קצב גידול החיידקים בטמפרטורה של X (באותה סביבה, בממוצע 30 מעלות) מעלות צלזיוס.

לאחר חשיבה קבוצתית על שאלות החקר, החלטנו ששאלת חקר זו היא המתאימה ביותר והחלטנו לבצע את הניסוי.

בניסוי זה אנו מעוניינים לבדוק את השפעת סוגי נקניקים שונים על קצב גידול החיידקים בסביבה זהה ובטמפרטורת החדר, כ-30 מעלות צלזיוס בממוצע.

אנו נציב 2 סוגי נקניקים בצלחות "פטרי" הכוללות מצע לגידול חיידקים. בכל צלחת נניח חתיכת נקניק אחת בגדול של 1.5X1.5 ס"מ בערך.

בסה"כ נציב כ-5 צלחות פטרי עם מצע לגידול חיידקים.

- 2 צלחות עם נקניק מסוג סלמי של זוגלובק (בכל צלחת חתיכה אחת)

- 2 צלחות עם נקניק מסוג פסטרמה קלאסית של זוגלובק (בכל צלחת חתיכה אחת)

- צלחת אחת עם מצע לגידול חיידיקים בלבד כקבוצת בקרה

כל נקניק נבדק פעמיים על מנת לאמת את אמינות הניסוי. 

הנקניקים בעלי תאריך תפוגה זהה והם נשמרו באותם התנאים.

אנו ננטר את מספר המושבות וגודלן אחת לשלושה ימים ונרשום את התוצאות בטבלה.

(ראו נספח 1 בפוסטר המדעי)

לאחר שבוע נרשום את תוצאות הניסוי הסופיות

- שי מסלטון, אופיר סנדובסקי ועומרי קדמון - 

חומר רקע לניסוי

בניסוי אנו בודקים את השפעת סוג הנקניק על קצב גידול החיידקים.

חקרנו את הגורם המשפיע והגורם המושפע וכמובן, את תנאי הסביבה.

והרי התוצאות:

- סוג הנקניק (משפיע):

מה זה נקניק?

בשר מעובד מחלקים פנימיים המעוצב בצורת נקניקייה. מקור המילה נקניק מ-sausage - מלח בלטינית. עוד לפני הצרפתים נהגו להכין מוצרי בשר הדומים לנקניקים כיום.

סוגי נקניקים:

- נקניקים מבושלים (רטובים)

עוברים תהליך בישול ולאחריו תהליך עישון. לעיתים בישול תוך עישון.  

נקניקים נאים

עשויים מבשר טרי ותבלינים, מלח ושומן. בדרך כלל אינם עוברים תהליך בישול ושימור בשום שלב בתהליך הייצור. 

נקניקים  מיובשים למחצה

עוברים רק תהליך בישול ועישון. דרגת החומציות הנמוכה, אחוז נמוך של מים וניטריט בנקנקים שהוכנו בייבוש אויר וייבוש למחצה תורמים לחיי המדף שלהם. לעישון משתמשים בסוגי עץ המעניקים ארומה מיוחדת כגון תפוחים, היקורי, דובדבנים, הני מסקיטו, מייפל, עץ אגוז ושזיף.

לניסוי שלנו:

     

לניסוי שלנו השתמשנו בשני סוגי נקניק מובחר מבית "זוגלובק" 

סלמי טבעי ופסטרמה קלאסית.

סלמי טבעי - 

הסלמי בא מאיטליה והוא נקניק מעושן.
מרכיבים: בשר קצוץ של חזיר, עגל, עז, סוס ואווז (בישראל, בקר), יין, מלח וממגוון עשבי תיבול ותבלינים.
בסלמי המודרני הוסיפו מרכיבים בכדי שהוא ישמר זמן רב יותר ולגרימה של תסיסה מהירה יותר של הנקניק.

הסלמי בו השתמשנו לא כולל תבלינים מיוחדים פרט לתבלינים הסטנדרטיים (מלח, פלפל וכו') והוא עשוי מבקר!

פסטרמה קלאסית - 

הפסטרמה היא בשר מעושן מעובד והוא עשוי מבשר בקר ברחבי העולם ובישראל מבשר הודו ומבשר עוף.
בכדי להכין פסטרמה שמים נתח בשר בתחמיץ מתאים וזה גורם להמלחת הפסטרמה, לאחר מכן הבשר מתייבש ומתבלנים אותו בעשבי תיבול ותבלינים שונים ומעשנים אותו.

הפסטרמה בה השתמשנו הנה עשויה מבשר תרנגול הודו והיא עברה תהליך עישון, בדומה לסלמי.

הפסטרמה לא כוללת תבלינים ותוספות חוץ ממלח, פלפל ותבלינים שנוספו בזמן העישון.

* עישון בשר - תהליך שעובר הבשר במעשנת. חדר עישון בו עובר הבשר תהליך של קליטת חום וטעמים באופן איטי המעניק את "אפקט" הבישול אך שומרים על רטיבות וטריות הבשר.

- חיידקים (מושבות וקצב גידול) (מושפע)

החיידקים הם יצורים חד תאים, ניתן לראות אותם רק בעזרת מיקרוסקופ, לרוב החיידקים דופן תא נוקשה, הם מסוגלים לגדול על מצע אי אורגני פשוט ומנצלים פחמן דו חמצני מהאטמוספרה וייצור המזון שלהם, זאת אומרת שהפחמן הדו חמצני הוא מקור אנרגיה בשבילם.

החיידקים מתרבים על ידי התחלקות לשני תאים חדשים, התפקיד החשוב ביותר של החיידקים הוא פירוק רקמות מתות של צמחים ובעלי חיים ופליטת הרכיבים לתוך הקרקע, ישנם עוד תפקידים כמו לעזור בעיכול האוכל אצל בעלי חיים ולחולל מחלות. הדבר המיוחד אצל החיידקים הוא הסתגלותם לבתי גידול שונים, הם יכולים לחיות גם באזורים הקיצוניים ביותר שבהם יצור חי אחר לא יכול לחיות.

על הנקניקים שלנו גדל ככל הנראה עובש.

העובש מורכב מרשת של קורים לבנים- אפרפרים המכונים תפטיר. הקורים חודרים למזון עליו הם מתקיימים וסופגים ממנו את מזונם. מעל התפטיר מתנשאים מעין גבעולים קטנים, שבראשם התעבויות. התעבויות אלה הן אפורות בתחילה ולאחר מכן נעשות שחורות. אלה הם גופי הרבייה של העובש והם מכונים מנבגים.

על פי צפייה במיקרוסקופ והשוואה לתמונות באינטרנט נוצר על הנקניק עובש אשר ניזון מהנקניק.

- הסביבה (גורם קבוע)

את צלחות הניסוי מיקמנו בחדר ליד החלון כך שהניסוי הוצב בסביבה זהה והסביבה לא הייתה גורם משתנה במהלך הניסוי. הטמפרטורה הממוצעת הייתה 30 מעלות צלזיוס.

האקלים בארץ ישראל-  

 בארץ ישראל, אפשר לחלק את האקלים ל4 חלקים ע"פי אזורים-
אקלים ממוזג- בעיקר בצפון, מתאפיין בקיץ חם, עונות מעבר הפכפכות וחורף קר ומושלג.
אקלים ים תיכוני- מתאפיין בעיקר במרכז המדינה, קיץ חם ודל משקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום.

אקלים ערבתי- מאופיין במזג אוויר צחיח למחצה ונמצא באזור באר שבע.
אקלים מדברי- רוב דרום הארץ, מאופיין במזג אוויר צחיח ודל משקעים כול ימות השנה.

הניסוי התרחש בתנאים זהים! צלחות הניסוי הונחו אחת ליד השנייה ולא בתנאים שונים.

- וובילוגרפיה למידע נמצאת בפוסט האחרון בבלוג -

 - אופיר סנדובסקי, שי מסלטון ועומרי קדמון - 

דו"ח ניסוי

* בעיה (שאלת החקר) - השפעת סוג הנקניק (פסטרמה / סלמי) על קצב גידול החיידקים בטמפרטורה X (טמפ' זהה בממוצע 30 מעלות, תנאים זהים) מעלות צלזיוס

* השערה - אנו משערים שבנקניק מסוג פסטרמה יגדלו יותר מושבות חיידקים, גדולות יותר. בהתבוננות במרכיבי הנקניק נראה שבפסטרמה פחות חומרים משמרים והיא נראית לנו חלקה ו"עדינה" יותר.

* כלים וחומרים -

* 5 צלחות פטרי עם מצע לגידול חיידקים

* מצע לגידול חיידקים (מצע גידול אשר מתקשה ומאפשר גידול של מושבות חיידקים ומספק להם במה להאיחז ומזון. פתחנו את הצלחת באופן סטרילי  כך שלא גדלו מושבות שמקורן באוויר או במשהו אחר)

* 50 גרם סלמי טבעי

* 50 גרם פסטרמה קלאסית

* סכין לחיתוך הנקניקים

* נייר פאראפילם (לאיטום צלחות הפטרי לאחר פתיחתן)

* גזייה (לשמירת הסטריליות בעת פתיחת הצלחת הפטרית)

* מחט עיקור (בה השתמשנו לקחת חתיכה מן החיידקים לבדיקה במיקרוסקופ)

* מיקרוסקופ (לצפייה בחיידקים, לא חובה לניסוי אך התעניינו)

* זכוכית נושא (לצפייה במיקרוסקופ)

* יוד (הנוזל על זכוכית הנושא)

* כפפות לשמירה  על סטריליות

* מצלמה, דפים, עטים, סרגל - משרדיים

* מהלך הניסוי - 

את הניסוי ערכנו במעבדה בתנאים סטריליים ככל האפשר. חבשנו כפפות, והשתמשנו בגזייה בעת פתיחת הצלחת הפטרית. 

הכנו את 5 הצלחות הדרושות. חתכנו מכל סוג נקניק 2 חתיכות בגודל זהה של 1.5X1.5 ס"מ. בכל צלחת שמנו חתיכת נקניק אחת וסגרנו מיד. בסופו של דבר התקבלו: 2 צלחות עם פסטרמה ו-2 צלחות עם סלמי. צלחת אחת השארנו כקבוצת בקרה. ולכל נקניק הייתה קבוצת חזרה.

את הצלחות הצבנו בחדר יבש בסמוך לחלון והמתנו כ-3 ימים. כעבור 3 ימים רשמנו את מספר המושבות שגדלו וגודלן על כל נקניק. בחלוף עוד 3 ימים, חזרנו על התהליך והפעם גם בדקנו את החיידיקים אשר גדלו במיקרוסקופ. החיידקים חיו וזזו.

לאחר התיעודים והניטורים של התוצאות סיכמנו את הכל לטבלה (נמצאת בדו"ח הניסוי).

במשך התהליך הקפדנו על שלושה שלבים חשובים: חזרה, בקרה ובידוד משתנים (הקפדנו שהתנאים שבהם נשמרו הנקניקים יהיו זהים, באותה טמפרטורה אחד ליד השני. תאריך התפוגה היה זהה)

* תוצאות - בנקניק מסוג סלמי היו פי 2 מושבות ומצב הנקניק היה רע יותר ממצב הפסטרמה. בנקניק "נאכלו" חלקים רבים מבשרו וגדלו על הנקניק ובנוזליו שהופרשו כ-5 מושבות בקוטר של 0.35 ס"מ. על הפסרמה לעומת זאת, גדלו כ-2 מושבות בקוטר של 0.20 ס"מ וצורת הנקניק אינה השתנתה.

	מספר מושבות	גודל המושבה
צלחת מס' 1 - סלמי	5	0.35 ס"מ בממוצע
צלחת מס' 2 - סלמי	4	0.30 ס"מ בממוצע
צלחת מס' 3 - פסטרמה	2	0.20 ס"מ בממוצע
צלחת מס' 4 - פסטרמה	2	0.15 ס"מ בממוצע
צלחת מס' 5 - ריקה	0	0.00 ס"מ בממוצע

* מסקנות - 

לאור הניסוי הסקנו מסקנות, הסלמי יכול להישמר פחות זמן בתנאי חוץ. את הנקניקים יש לשמור בסביבה המיועדת להם. לסוג הנקניק יש הפשעה רבה על קצב גידול החיידקים והסלמי הוא "בית גידול" טוב יותר לחיידקים. הפסטרמה עמידה יותר מהסלמי מסוג זה ואכן לסוג הנקניק יש השפעה על קצב גידול החיידקים.

* המלצות לעתיד -

לאור הניסוי, אנו ממליצים לשמור את הנקניקים בסביבה יבשה ובתנאי קירור בהתאם להוראות היצרן. יש לשמור את הנקניקים בקופסא או בשקית אטומה כדי למנוע כניסת חיידקים. אין להיבהל, אם נשמור על הנקניקים כראוי יהיה לנו סנדוויץ' נפלא!

בתיאבון!

הפוסטר המדעי!

http://osando.edu.glogster.com/biology-sos

לחצו על "רשומות קודמות" בתחתית הבלוג פה לתמונות!